#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר ששכח להשתתף?	"דינו כמו בית ששכח לערב דיכול לבטל לשאר החצרים [ולפי הגר&quot;ז נעשה כאורח אצלם דהוי כיחיד, אבל לפי החמד משה אינו נעשה כאורח דהוי כרבים, ולפי האבן העוזר מותר בלא&quot;ה דס&quot;ל דרבים נעשים אורחים לרבים, וצ&quot;ע למעשה (ביה&quot;ל ד&quot;ה מבטלת), ועי&#x27; ביה&quot;ל לעיל (ס&quot;ס ש&quot;פ)], אבל אם שאר החצרים רוצים לבטל לחצר אחד ששכח כתב הב&quot;י דיש ב&#x27; מהלכים במרדכי [וכן הוא ב&#x27; מהלכים בתוס&#x27; (ע&quot;ד ע&quot;ב)] אם נחשב כרבים לגבי יחיד עם הנכרי וה&quot;ה לגבי ביטול ולא מהני הביטול [ויש סוברים דיש להקל דוקא בפנימי וחיצון (ב&#x27;&#x27;י)], ופסקו הטור ושו&quot;ע כהרא&quot;ש דבכל אופן הוי כביטול ליחיד ויכולים לבטל רשותם לחצר אחד [וחידש המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דמיירי כשעירבו יחדו, ותמה הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) על פירוש זה פשיטא שנחשבים כאחד, אלא משמע מהגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דנחשבין כאחד אפי&#x27; אם לא עירבו יחדו, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) אלא שהוסיף דודאי צריכים לערב אח&quot;כ כדי שיהא מותר לטלטל בחצר {ומשמע דמהני לעשות ביטול ואח&quot;כ לערב דוקא בחצר דבאמת הוא אחד אבל לא בהרבה בתים, וזהו דלא כביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ש&quot;פ סע&#x27; א&#x27; ד&quot;ה צריך) דמבואר דאפי&#x27; בבתים מהני לעשות ביטול לכולם ואח&quot;כ יעשו עירוב קודם שבת}], ומ&quot;מ פשוט דאינו מותר לכל בני החצרים להוציא מרשותם לאחר הביטול דאינם נעשים אורחים לחצר אחד, ולא מהני הביטול אלא להתיר החצר אחד לטלטל (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [והפרישה מקיל כשהם ביטלו אף רשות ביתם, אבל לא משמע כן משאר הפוסקים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עירבו כל החצרות יחדו?	כתב הטור דכבר כתבנו דמהני עירוב במקום שיתוף ואינם צריכים ביטול (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאם)	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר אחד של ישראל עם חצר אחד של גוי?	"עי&#x27; מש&quot;כ למעלה דיש בזה מח&#x27; ראשונים אם נחשב כיחיד או כרבים, וקיי&quot;ל כהרא&quot;ש דהוי כיחיד במקום גוי וא&quot;צ שכירות ממנו אע&quot;פ שיש הרבה בתים בהחצר (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שהגוי אוסר, מה הדין בכלים ששבתו במבוי?	"יש שיטת מהרי&quot;ל דמחמיר, אבל קיי&quot;ל דמותר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;), עי&#x27; ביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; א&#x27; ד&quot;ה אז)"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר המוקפת חומה?	"סתם עיירות בונים בתים תחילה והוי מוקפים לדירה, אבל סתם מבצרים שנעשים לשמירה מאויבים הוו מוקפים חומה תחילה ואח&quot;כ בונים בתים בתוכו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש ב&#x27; חצרות של ישראלים במבואות שונות בעיר?"	"אם יש לכל מבוי ב&#x27; פסין או צוה&quot;פ הוי כחלוקים ונמצאת דהוי חצר ישראל יחידי במקום גוים ומותר, אבל בלא&quot;ה הוי ב&#x27; חצרות במבוי גדול וצריכים לשכור מהגוים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לשכור משר העיר?	"כתב המרדכי בשם הר&quot;ם דאינו יכול לשכור משר העיר [אפי&#x27; אם הבתים שלו (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה בד&quot;א)], אמנם ביאר הב&quot;י דהיינו דוקא בשר העיר שאין בו כח לסלוקי מביתו וגם אין לו כח להניח חפציו בביתו או להניח שם אנשי מלחמה בשעת מלחמה [אלא שהוא גובה המסים, ואפי&#x27; אם הוא ממונה ג&quot;כ על משפטיהם (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], וכן מבואר מתשובת הרשב&quot;א וריב&quot;ש {ויש לפרש דאם אפשר לסלוקי נמצאת דהגוים הוו כאורחים ואינם אוסרים כלל אלא דמבואר לעיל (ס&quot;ס ש&quot;ע) דאם כולם אורחים אוסרים אלא שיש יכולת לשכור משר העיר [ומשמע דוקא מפני שהוא הבעלים] וה&quot;נ מיירי כששר העיר אינו דר בתוך העירוב [והיתר זה מהני אפי&#x27; לגבי ישראלים], ולגבי שר העיר שיש לו רשות להניח שם חפצים היינו בגדר שכירו ולקיטו דמהני רק לגוים ולא לישראלים}"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני אפי&#x27; שלא בשעת מלחמה?"	"כתב החכ&quot;צ (סי&#x27; ו&#x27;, מובא בשע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;) דמהני מפני שיש לו כח לעורר מדנים ומלחמה כל שעה שירצה אבל אם צריך רשות מאנשי העיר לערוך מלחמה אינו יכול לשכור ממנו אלא בשעת מלחמה ממש (ביה&quot;ל ד&quot;ה שלא) {ובזמנינו בארה&quot;ב, ע&quot;פ ה-Third Amendment אינו יכול להכניס חיילים לבית בע&quot;כ של בעה&quot;ב אלא בזמן מלחמה, ורק Congress יכולים להכריז שהוא שעת מלחמה}"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לשכור מממונה של שר העיר?	"כתב הריב&quot;ש דיכול לשכור מלקיטו של לקיטו כל זמן שיש לו רשות נמי להניח חפציו בכל הבית (וכ&quot;כ הרמ&quot;א לעיל סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; י&quot;א), וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דהיינו הפאליציי&quot;א ולא ראשי החיילות (וכ&quot;כ הביה&quot;ל לעיל סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; י&quot;ד)"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשר העיר שיש לו רשות רק על הרחובות?	"כתב הריב&quot;ש דה&quot;נ יכול לשכור משר העיר להתיר לטלטל על הרחובות אבל עדיין יהא אסור לטלטל בבתי הגוים (ב&quot;י, רמ&quot;א) [והריב&quot;ש כתב בסוף דטוב להחמיר כהשתי טעמים, וכן נקט הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;), אבל למעשה הרמ&quot;א ושאר הפוסקים מקילים בכל טעם בפנ&quot;ע (א&quot;ר, תוספת שבת, פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], אמנם ביאר הריב&quot;ש דהיינו מפני שיכול לשנותה כמו שירצה ולתת לבעלי בתים דרך מצד אחר (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {ולכאורה לפי&quot;ז לא מהני אם ביתו של הגוי פתוח רק לרחוב זה ואין מקום לסלוקי לרחוב אחר, ויש להוסיף דיש מעוררין דהיתר זה שייך דוקא אם הרשות המיוחדת להגוי אינו פרוץ להרחובות (הערת הרב קפלן, מובא בספר The Contemporary Eruv הע&#x27; 239) [ושמעתי שיש ראשון דס&quot;ל דלא אמרינן פרוץ למקום האסור ברשות עכו&quot;ם], ויש להוסיף עוד פקפוק בהיתר זה דמשמע מהסוגיא דהסברא דמצי לסלוקי מהני דוקא כשהוא הבעלים והכא אינו בעלים על הרחובות [וכן דייק הגרח&quot;צ גערליק מב&quot;ח החדשות וערוה&quot;ש דכותבים דאין שייך היתר זה בזמנם, ודוחק לומר דלא היה בזמנם מי שיכול לעכב הרבים מלבוא שם]}"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השר יכול לכופו לצאת?	"אם אינו מחוק המלכים לא מהני (ביה&quot;ל ד&quot;ה שהרי), ואפי&#x27; אם יכול לכוף אותם ע&quot;פ החוק אבל צריכים לשלם תשלומין לא מהני (תשובת הרשב&quot;א ח&quot;ה סי&#x27; ד&#x27;)"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אין לו כח לסלוקי אלא לאחר ל&#x27; יום?"	"נראה לר&#x27; גראוס (פ&quot;ט הע&#x27; ז&#x27;) דאינו נחשב ככח לסלוקי אלא תוך ל&#x27; יום"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי שיתופי מבואות האם מהני לשכור מאחד שדר בחצר עם הגוי?	"אע&quot;פ דלגבי עירובי חצרות מהני לשכור מאחד שדר בביתו של הגוי מ&quot;מ לגבי שיתופי מבואות לא מהני לשכור מאחד שדר בחצרו של הגוי (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו רשות דריסת רגל לבד?	"נראה דאינו יכול לשכור ממנו אלא אם יש לו רשות לסלוקי או להניח שם חפציו אבל לא מספיק מה שיש לו רשות ליכנס [והא דמשמע מחזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) דסגי ברשות ליכנס יש לדחות דמיירי כשיש לו גם הכח להניח שם חפציו לצורך הממשלה]"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-fire department?	"נראה דאינו יכול לשכור מהם דאפי&#x27; אם יש להם רשות ליכנס מפני שאומרים שהם מריחים &quot;עשן&quot; זהו רק דריסת רגל בלבד אבל אין להם רשות להניח חפציהם ברשותו וגם אינם יכולים לסלוקי מרשותו כשנתברר שאין שם חשש דליקה"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-police?	"ה&quot;נ נראה דאינו יכול לשכור מהם דאין להם רשות להניח חפציהם אצלו וגם לכל היותר יש להם רשות כניסה ודריסת רגל בלבד ואינו יכול לסלוקי בלא טעם. [אמנם, יש להם כח לסלוקי מהרחובות ולזה מהני השכירות, ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה דהיתר זה אינו פשוט מפני ג&#x27; טעמים]"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-utility company?	"לכאורה יש להם תפיסת יד שהם מניחים ה-meter ברשותו ואע&quot;פ שהוא בחוץ מ&quot;מ הבעה&quot;ב נותן להם רשות להניחו בכל מקום שירצו ואפי&#x27; בתוך הבית, אולם יש לדון בזה, חדא דהם מחוברים לקרקע ואפשר דלא מקרי תפיסת יד, ועוד הוא לצורך הבעה&quot;ב דהחברה לא יתנו לו שום חשמל או מים בלי מונית ואין זה נחשב כאילו החברה יש להם רשות להצניע חפציו אצלו, וצ&quot;ע [ופשוט דמה שיש להם רשות ליכנס על רשותו לאו כלום דהוא רק דריסת רגל]"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-mayor?	"נראה דהוא דומה ל-police דיש לו כח על הרחובות (עי&#x27; מש&quot;כ למעלה), ומה שיש לו כח לשנות החוקים לא נראה כלל דגם צריך רשות מאנשים אחרים וכמ&quot;ש בביה&quot;ל (ד&quot;ה שלא) לגבי עריכת מלחמה, ומה שיש לו יכולת להוציאו מביתו ולהחריבה כדי לעשות דרכים חדשים נראה דאין זה מספיק דעדיין צריך לשלם לו תשלומין ואין זה נחשב כמצי לסלוקי וכמ&quot;ש תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;ה סי&#x27; ד&#x27;)"	סימן שצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראלים הדרים בחצר אחד ובא ישראל אורח לחצר אחרת?	"אורח אינו אוסר עד ל&#x27; יום וא&quot;צ לשכור מהגוים [וה&quot;ה בחצר שיש בו ישראל וגוי ובא שם אורח ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)], ודלא כאבן העוזר דס&quot;ל דאורח אוסר כשיש לו חדר בפנ&quot;ע (ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; ש&quot;ע סע&#x27; ח&#x27; ד&quot;ה אינו)"	סימן שצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל לביתו של האורח?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) פסק כהמרדכי דאסור, אבל השיג עליו רע&quot;א דמבואר משו&quot;ע לעיל (ס&quot;ס ש&quot;ע) דמותר, וכן קיי&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג, ביה&quot;ל לעיל ס&quot;ס ש&quot;ע)"	סימן שצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן דהאורח אינו בטל לישראל הקבוע?	"1) אם יש שני ישראלים קבועים האוסרים זה על זה אז גם האורח אסור דלא מהני מה שהוא בטל להם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)&lt;br&gt;2) אם העיר אינה מוקפת חומה או נתקין בצוה&quot;פ כדין [וצ&quot;ע למה החיי&quot;א מסתפק בזה] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; ש&quot;ע ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן שצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח שרגיל לבא?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא תשובת מהרש&quot;ל דס&quot;ל דדינו כגוי דאוסר מיד, אבל המג&quot;א לעיל (סי&#x27; ש&quot;ע ס&quot;ק י&quot;ב) מדייק מרמ&quot;א דדינו כאורח ואינו אוסר עד ל&#x27; יום (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ש&quot;ע ס&quot;ק נ&quot;ו), והשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; ש&quot;ע ס&quot;ק ל&quot;ג) מצדד להקל דאפי&#x27; בגוי אורח שרגיל יש מקילין"	סימן שצא סעיף ב		
